כנפי רוח וחיבור לנשמה
למאמר המוקלט בפודקאסט 12:26 דק׳
אי-שם בשנות ה-70 בסוף כיתה ג׳, עשינו הצגה חגיגית, עיבוד לשירי לאה גולדברג. קיבלתי תפקיד נהדר, להיות הרוח. הרוח שמפיצה את עלי השלכת והזרעים בטבע. לכבוד ההצגה אמי (אללה ירחמה) הכינה לי תלבושת נהדרת, תחתונית לבנה ואוורירית בשכבות כמו בשמלות של נסיכות, לגופי בגד בלט וממנו תפורים בדי סאטן בכחול עמוק שנמתחו עד לשורשי כף היד, כמו צמחו לי שתי כנפיים שמיימיות. כשרקדתי על הבמה, ההרגשה שלי הייתה שאני אכן רוח, מעופפת לי
ללא משקל וגוף, מרחפת בין ומעל הבנות,
הרכונות על הקרקע ולראשיהן עלי שלכת בגווני חום ירקרק וזהוב.
התפקיד הזה נחרט עמוק עמוק בליבי
ואני זוכרת שהתרגשתי עד מאוד שנבחרתי להיות הרוח.
זה היה משמעותי מאוד עבורי,
אבל בסה״כ הייתי בת תשע וקצת ולא ממש הבנתי למה זה כל כך ריגש אותי,
לא ידעתי לסכם ולנסח תובנות ובטח לא במילים,
אבל הגוף שלי רשם את התחושה ברישום חזק ועמוק בנשמה.
לפני כשבע שנים, אחרי שנים ארוכות של נישואים ואימהות נכנסתי למשבר אישי, שבעקבותיו צללתי עמוק למסע פנימי, לחיבור מחדש עם המהות הנשמתית שלי. ב2022 עיכלתי את פטירת שני הוריי ובאפריל 2023, נסעתי לפזר את האפר של אבי ז״ל בניו-יורק ולסגור מעגלי אבל וחגיגת החיים עם אחיי ואחותי. אח״כ הרגשתי בשלה לעשות תהליך אינטגרציה עמוק ונסעתי לפרו ארץ האגדות והקסמים, שם עשיתי דיאטה של רפואת הג׳ונגל. זה תהליך שדומה במהותו למסע חזון. הדיאטה היא תקופה של התבודדות בג׳ונגל עם תפריט דל מאוד, רפואות צמחים וטקסים שמאנים.
הדיאטה מחלישה את הגוף הפיזי ומביאה אותך למצב סיפִּי רב-מימדי,
מפוררת את האגו ומקרבת אותך לרוח,
למהות הנשמתית, לאחדות, הכל אחד הוא.
צלילת חופשית פנימה פנימה אל שורש הקיום.
שהיתי בשתיקה רוב רובו של הזמן לבד. רק אני והטבע.
אין הסחות דעת, אין רעשים מיותרים.
מידי יום אהבתי לצאת להליכה ולהתבונן בעושר הפראי של הג׳ונגל. בפרו היה כבר סתיו, ועל רצפת הג׳ונגל נשרו עלי שלכת בגדלים וצבעים שונים. אלו הגדולים והמפורצים בקווים מעוגלים, משכו את עיניי באופן מיוחד ופתאום עלה בי פלאשבק, זיכרון חזק ועמוק מאותה הצגה בכיתה ג׳. ואז כל מיני דברים התבהרו והתחברו לי. הבנתי שכבר אז בתפקיד הרוח בגיל תשע וקצת, חשתי את ה״אין גוף״. את ה״אין ליסה״.
משהו שלא יכולתי להבינו כילדה- אבל כבוגרת אני מבינה היטב.
בריקוד הזה על הבמה, התמסרתי והתחברתי להתפרקות ה״אני״,
לשחרור מהפיזיות, התחברתי לתדר ולאנרגיה של הרוח ברובד הנשמתי הכי עמוק.
הרגשתי שאני רוח, רוח שמניעה עלי שלכת
שמסמלים מוות ובו בזמן מפיצה זרעים שהם חיים חדשים.
אני חלק מדואליות שמתקיימת בשלמותה.
אני חלק מתנועה אינסופית.
אני חלק מהבריאה השלמה.
אני שייכת למשהו שהוא גדול ממני ו״אני״ חלק בלתי נפרד מהאחד הזה, אחדות של כל חלקיי ואני חלק מהאחדות של כל חלקי העולם.
הדברים שקרו לי בחיים התגלמו על הבמה מבלי שהבנתי. כמו טקס מכושף של לידה ומוות, הייתי רוח ורקדתי את הבדיון והמציאות, בתמימות של ילדה שהדברים עוברים דרכה.
ומה זה ה״אני״ הזה בכלל… ? מנקודת המבט שלי כיום, ה״אני״ מורכב מגוף, נפש, רוח, נשמה. הליבה של ה״אני״ היא מהות רוחנית, נשמה- שהיא אנרגיה, תדר אלוקי, יישות אור.
גוף- הוא התגשמות של התדר, של האנרגיה, בצורה של חומר ממנו אנו מורכבים במלאכת מחשבת בגוף בשר ודם. פלא-פלאים.
נפש בכללי- נפש אולי נמצאת גם בדומם, ואני מאמינה שמתקיימת בצומח ובחי בכל אחת מצורות קיום אלו, בדרגות התפתחות שונות. היא תדר או אנרגיה של קיום.
נפש האדם- היא החלק הרוחני הנמוך יותר באדם. היא החלק הקרוב ביותר לגוף ולצרכים הגשמיים, הפיזיים. החלק שמחייה את הגוף. בנפש האדם יש גם חלק רוחני, גבוה יותר, שיש בו חשיבה, אינטואיציה, דמיון, יצירה שאיפות ורצונות.
רוח האדם- הביטוי המנטאלי והרגשי של אדם. ברוח נמצאים הרגש והדיבור. שפה היא כלי ביטוי של הרוח- והיכולת לתאר ולתמלל צורה וחומר אבסטרקטי כתוכן מתוקשר, יוצרת אנרגיה כלשהי באמצעות המילים, לשלילה או לחיוב. למילים יש כוח עצום ואנו יכולים לחוש זאת. רגש יכול להפיל או לרומם אותנו.
נשמה- היא החלק הגבוה בנו המחובר לבריאה, לאנרגיה האלוקית. הנשמה קשורה לחלק העל-טבעי שבנו, מעבר למה שהוטבע באדם. הנשמה היא כוח רוחני שכמו נוצר מתוך הנשימה של כוח הבריאה. מנשימה לנשמה. הנשמה מאפשרת לנו חיבור לחוויה רוחנית וידיעה של האור האינסופי שממנו באנו ואליו אנו מבקשים לחזור.
אני סבורה שכל החלקים האלו, קשורים אחד בשני, ומושפעים אחד מהשני. כשאומרים ״נפש בריאה בגוף בריא״, הכוונה שכל החלקים שבנו, יכולים לתפקד בהרמוניה ולשאת אותנו קדימה בחיינו, באופן מיטבי.
בחזרה לכיתה ג׳, החופש הגדול של אותה שנה, היה עבורי קיץ של מעברי חיים משמעותיים מאוד. נסעתי לארה״ב, ארץ הולדתי, לבקר את אבי ושני אחיי שלא ראיתי כארבע-חמש שנים. בביקור הזה בניו-יורק, התפרצו אצלי כאבי לב פיזיים חזקים שעיצבו חלקים בגופי ובנפשי. הצער והכאב הרגשי שחוויתי מפיצול משפחתי הגרעינית, בין-יבשות, והיעדר אב נוכח בחיי, באו לידי ביטוי בכאב פיזי בצ׳קרה של הלב. בנוסף לזה, כשחזרתי לישראל עם תום הביקור, אמי בישרה לי שהיא עומדת להתחתן עם איש אחר.
פרק חדש בחייה יתחיל ובלית ברירה גם בחיי.
הרוח שהייתי בהצגה, כמו הדהדה את שהתרחש בחיי בפועל.
עלי השלכת שהפצתי ופיזרתי על הבמה,
היו כסמל למוות של אידאת המשפחה השלמה שחלמתי שתהיה לי בחיים.
ואילו הזרעים, סימלו את תחילתו של פרק חיים חדש ומאתגר עד מאוד.
במהלך שנים רבות סבלתי מחרדת נטישה,
פיצול פנימי, חוסר אמון בבני-אדם,
הרגשתי לא ראויה לכלום,
ועוד תופינים כאשמה, בושה, כעס,
אסתמה מיגרנות וכאבי גב.
אבל הנשמה שלי שננגעה בגיל כה צעיר, ידעה יותר טוב מהגוף הנפש והרוח, להוביל אותי בתהליך ריפוי עמוק. הכאב בלב פרץ לראשונה דווקא בביתה של סבתי בניו-יורק ולא אצל אבי, והיא עיסתה אותי באזור הלב ובגב וזה הביא לי הקלה רבה ונחמה, זה היה המפגש הראשון שלי עם רפואה טובה. בתוך כל הכאב, היא הייתה דמות מייטיבה באותו הרגע ועל כך אני מודה לה. בתור ילדה שעסקה בפעילות גופנית מגיל צעיר מאוד, היה בי צורך שדברים יעברו באופן בלתי-אמצעי, דרך הגוף...
בשנים שחלפו, בניתי לעצמי משאבים תומכים,
התחברתי למורות ומדריכים טובים, איתם עשיתי תהליכים אישיים
ולמדתי להשתמש בכלים מגוונים כמו נשימה מעגלית/ריברת׳ינג, התמקדות,
s.e ועבודה עם טראומה,
תהליכים ברפואה אינדיאנית ושמאניזם
והתחברתי לספיריט של הסבתות החכמות ורפואת הג׳ונגל.
כל אלו סייעו לי לעשות תהליך בו הצלחתי לקלף את שארית השכבות שהצטברו והגנו על הלב השבור של הילדה שהייתי, לשחרר את הכאב והאנרגיה שהייתה כלואה שם ולהתחבר מחדש למהות הנשמתית שלי, לאשת הרפואה שאני כיום.
לא משנה באיזה גיל אנו נמצאים, הבחירה היא שלנו,
ואנו יכולים לרפא את הילד.ה הפנימי שהיינו, אפילו להיוולד מחדש
לחזור לחיים בכוחות מחודשים.
החיבור הנשמתי שחשתי אי שם בכיתה ג׳ על הבמה בתפקיד הרוח,
היווה הצצה קטנה לאפשרות של תהליכים עמוקים שהתגלו שנים אח״כ. איך כיום אני יכולה לרקוד את החיים, כמו הרוח.
החיבור מחדש אל הנשמה היא המהות ותכלית הקיום בעיניי. בחיים המערביים המודרנים,
הגוף, הנפש, דפוסי החשיבה של אדם, והתפיסה שאנו מוגבלים בזמן וסופיים במחזור לידה ומוות, מקשים עלינו להכיל, לשמוע ולהבין את האנרגיה הגבוהה, את העוצמה הגדולה והמסרים של הנשמה.
אנו זקוקים להקטנה ואפילו להשתקה של ״רעשים״ והסחות הדעת המקיפים אותנו.
ככל שנסכים להתמסר, לחקור, לנקות ולהשיל את המיותר,
להתאמן איך לטעון מחדש את חלקי הגוף, נפש ורוח,
נוכל להתחבר אל המהות הנשמתית שלנו,
אל עולמות עליונים ורוחניים יותר,
ולשמוע אל צלילי קולה המעודנים של הנשמה.
תודה גדולה והמון אהבה לכל מי שהיו איתי במסע חיי עד כה
