בבית שגדל בו, היה משפט כזה- ״אתה תבכה רק כשאני אמות ! עד אז אין לך מה לבכות !!״ הוא שיתף אותי, שבעצמו אמר את המשפט הזה לבנים שלו. אתם בטח מכירים משפטים כאלה- ״נו, מה אתה בוכה״ תהיה גבר !״, ״מה אתה נקבה? מה אתה מתבכיין לי פה?״, ״יאללה יא מתרומם, תפסיק לבכות !״ מרגע שנולד, בבית הוריו, בבית-הספר, בצבא ובכל מסגרת שהיה בה, שמע משפטים כאלה. הפלא ופלא- כמו שטיפת מוח יעילה- זה עבד. האיש הזה החזיק בתוכו במשך שנים, טראומה וכאב, צער ועצב עמוק, ולא היה לו איך, עם מי ואיפה לעבד ולנקז את כל זה.
בהמלצת חבר הוא התקשר אלי, עשינו שיחה מקדימה וקבענו שהוא יבוא לפגישת היכרות. קפיצה של 35-40 דקות באוטו מביתו, והוא יושב מולי בקליניקה בעין הוד, מעט מבוייש ונבוך. פתח וסיפר לי שבגיל עשרים הוא היה לוחם קרבי בצבא, בגיל שלושים הוא כבר ״היה על הגל״, גילגל מיליונים, נהג במכוניות פאר ופשוט ״עף על עצמו״.
כמה שנים אח״כ, חווה השתלשלויות של אירועים קשים, במשך כמה שנים- פטירת אחיו והתקף חרדה ראשון, שקע לדיכאון ולקח ציפרלקס, בהמשך אמו ואביו נפטרו, הוא איבד את עבודתו ועבר תהליך גירושין. בראיונות עבודה שניגש אליהם קיבל תשובות שליליות. נשמע קצת כמו איזה סיפור איוב.
בצילום משנת 2004 אני ובני הקטן מבין שלושת ילדיי, הולכת איתם בדרך בה אפשר ורצוי לדבר על הכל...
הוא אמר לי ״את יודעת וכל השנים וכל הקשיים האלה אני חזק, אני לא נשבר, אני לא בוכה ! אני לא מבין לאיפה הלך כל הביטחון העצמי שלי״. הוא בפנים נפולות ואני יושבת מקשיבה לו , והלב שלי נפתח אליו עוד יותר, מלאה חמלה. יושב מולי גבר חסון כבן ארבעים, שבור ומדוכא, שמתמודד לראשונה, בחייו הבוגרים, עם התקפי חרדה ותחושות קשות של פחד, דחייה, כעס, אשמה, חוסר ביטחון עצמי ואמונות מגבילות שהוא לא מודע אליהן… אמונות והתנהלות שהחברה מטפטפת ומכתיבה לתוך התודעה הגברית, על מה, מי ואיך הם צריכים להיות.
בסיום המפגש הראשון אמר לי- ״אני נוהג לבקר ולנתח א.נשים מאוד מהר וזה מחרפן אותי, אני לא נותן צ׳אנס אחרי התרשמות ראשונה״.
לשמחתי, בשבוע שאחריו הוא הגיע שוב… ויצאנו לדרך- התחלנו תהליך של כמה חודשים בקליניקה בו הוא:
למד להתחבר לעצמו ולתחושות הגוף שלו
למד להתמודד עם התקף חרדה
למד להכיר ולתת מקום לעצב, פחד, כעס ורגשות אחרים
איפשר לעצמו לבכות ולהתייפח ולהרגיש כמה זה טוב ומנקה
למד מה זה ניתוק ולזהות מתי ולמה הוא מתנתק
תירגל איך להיות בנוכחות מלאה עם עצמו
למד להיות יותר בנוכחות עם אוכל
למד להתמסר לתהליכי חיים בקצב מותאם למקום שהוא נמצא בו כיום
עם סיום התהליך הוא העיד על עצמו שהוא:
מעשן פחות
רגוע יותר ביום-יום שלו
אוהב את עצמו יותר ומרגיש אותנטי יותר
פחות מחפש פידבק ותמיכה מהסביבה
יותר קל לו להיות לבד עם עצמו
שהוא מצא עבודה טובה שהוא בדיוק התחיל
שהוא נכנס לזוגיות חדשה שעליה אמר, ״האהבה מעמיקה לאט לאט.״
הללויה !! לחיי התהליך האישי שעבר.
אחרי כמה חודשים הוא כתב לי- ליסה היקרה הגעתי אלייך בתקופה עם הרבה התמודדויות, קשיים רגשים ומנטליים. בזכות התהליך שהובלת אותי, היום אני נמצא במקום שאני מצליח להתמודד בצורה נכונה יותר. למדתי להכיר את עצמי טוב יותר. תודה על הליווי, ההקשבה והתמיכה.
אני מתרגשת ונהנית כל פעם מחדש ללוות א.נשים בתהליך, לאפשר להם ללמוד כלים איתם ניתן להשיל ולנקות את מה שכבר לא משרת אותם. לעזור להם להתחבר למהות הנשמתית שלהם ולהיטען בנשימה חדשה במסע החיים שלהם. תודה על הזכות.