מכירים את זה שאתם בסיטואציה חברתית ויש מישהו או מישהי שמרגיש לכם ש״משתלט על השיחה״ ?
או מצב בו אתה מנהל שיח עם חברה והיא לא מאפשרת לך לסיים משפט, וכל הזמן קוטעת אותך ?
לא נעים …
מה פה קורה פה ?
בין אם מדובר בקשר בין שני אנשים או במעגל חברתי גדול יותר, חוסר ויסות, דיבור מוגזם וחוסר הקשבה בקשרים חברתיים, יכולים להשפיע באופן משמעותי הן על האדם המתנהל באופן כזה והן על הסובבים אותו. בעיות אלו עלולות לנבוע ממגוון סיבות, כולל חרדה, צורך באישור חברתי, חוסר ביטחון עצמי, קשיים בקריאת קודים חברתיים וכדומה. בבסיסם, הם עשויים להיות מושרשים בגורמים רגשיים עמוקים יותר כמו הערכה עצמית נמוכה, טראומה בלתי פתורה או חרדה חברתית, כאשר האדם מרגיש שהוא חייב לשלוט בשיחות כדי להסוות חוסר ביטחון ואף להימנע משתיקות לא נוחות. במקרים מסוימים, התנהגויות כאלו עשויות להיות קשורות גם למצבים נוירו-התפתחותיים כמו ADHD או הפרעה בספקטרום האוטיסטי, שבהם השליטה בדחפים וויסות הקשב נפגעים.
אז מה לא סבבה בחוסר ויסות ?
ההשלכות של חוסר ויסות במצבים חברתיים כמו דיבור מוגזם וקושי בהקשבה לאחר יכולות להיות מאתגרות עבור כל המעורבים. האדם המתמודד עם בעיות אלו עלול למצוא את עצמו מבודד יותר ויותר, שכן חוסר יכולתו לווסת את הדיבור, ״לקרוא״ את הסיטואציה החברתית או להקשיב ביעילות, מוביל לאי הבנות ולמערכות יחסים מתוחות. מצד שני, הסובבים אותו עלולים להרגיש מתוסכלים, לא נשמעים, לא באים לידי ביטוי או מוצפים מהזרימה המתמדת של השיחה המתנהלת בעיקר ע״י אדם אחד, בבחינת ”one man show“ וכתוצאה מכך לגרום למרחק רגשי או אפילו לקונפליקט. דינמיקה זו עלולה לעכב חיבור אמיתי והבנה הדדית, ובסופו של דבר לשחוק את האמון והאינטימיות במערכות יחסים; במשפחה, בין בני זוג או בין חברות או חברים לאורך זמן.
אז איך משתפים את הקושי עם מישהו שאולי לא מודע לעצמו ?
כאשר דנים בהתנהגויות אלו עם מישהו שאולי אינו מודע להשפעתן על אחרים, חשוב לגשת לשיחה ברגישות ובזהירות. סביבה פרטית ורגועה היא אידיאלית לדיונים כאלה, תיזמון נכון שמתאים לשני הצדדים, כלים בתקשורת מקרבת ושיתוף מהמקום של ”אני" ולא של ״אתה״ - כגון "אני מרגיש מוצף כאשר אנחנו נפגשים והשיחות הופכות למונולוג במקום לדיאלוג" - יכולים לעזור להעביר את הרגשות שלך מבלי להישמע מאשים או תוקף חלילה. עידוד דיאלוג פתוח ושיתוף נקודות מבט אישיות יכולים לטפח הבנה הדדית ולסלול את הדרך לשינוי חיובי.
אז מה אפשר לעשות עם זה ?
שיפור הויסות וטיפול בקשיים אלה מזמין לטעמי גישה המשלבת כלים וביניהם גם תירגול פעיל של האדם החווה את הקושי. להלן כמה הצעות -
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) של הגל השלישי, יעיל מאוד בסיוע לאנשים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגויות לא מועילים ומערב את תחושות הגוף לטיפול מעמיק יותר.
תירגול מיינדפולנס יכול להיות מועיל במיוחד, ולעזור לאדם להיות מודע ונוכח יותר למחשבות, לרגשות ולהתנהגויות שלו בזמן אמת. באמצעות מיינדפולנס, אדם יכול לתרגל להיות בתשומת לב להתנהלות שלו, לזהות מתי הוא מדבר בצורה מוגזמת או לא מצליח להקשיב בנוכחות מלאה. לימוד כזה מאפשר לאדם לעצור בתוך שיחה, להתפקס מחדש, ולתמוך בטיפוח תקשורת מאוזנת יותר.
ניתן גם לתרגל טכניקות הקשבה אקטיביות, כמו למשל התמקדות מלאה בדובר, הבנת המסר שלו, הדהוד דברי הדובר במילים של המתרגל וקבלת אישור של הדובר שאכן לכך התכוון. או הקשבה אקטיבית תוך תירגול פיתוח תשומת לב הקשב של המתרגל, וחקירה עצמית- האם המתרגל עסוק כבר בתגובה שלו תוך כדי שהוא מקשיב לדברי הדובר או מקשיב בנוכחות מלאה. גם תירגול של השהיית כל תגובה ומתן זמן מחשבה למענה שקול במקום תגובה אוטומטית תסייע לשפר אינטראקציות חברתיות ולהפחית את הדחף להשתלט על שיחות.
בפן הרגשי, טיפול בריברת׳ינג, הכולל עבודת נשימה מעגלית לשחרור רגשות מודחקים, יכול לסייע בעיבוד טראומות לא פתורות שייתכן וקשורות לבעיות תקשורת אלו.
טיפול בקונסטלציה משפחתית, החוקר דינמיקה משפחתית, דפוסים תורשתיים ומערכתיים, מציע תובנות כיצד אלה עשויים להשפיע על ההתנהגות הנוכחית.
גישות טיפוליות כאלו מספקות אסטרטגיה מקיפה לשיפור קשרים חברתיים וטיפוח מערכות יחסים בריאות, נעימות ומספקות יותר לכל השותפים. על ידי התייחסות לגורמים השורשיים להתנהגויות אלה ושימוש בטכניקות תקשורת מודעת, אנשים יכולים לשפר את האינטראקציות החברתיות שלהם, לבנות קשרים חזקים יותר וליצור סביבה תומכת ומבינה יותר עבור עצמם ועבור הסובבים אותם.
