בסיום שיעור קונדליני, נפתחה לי הצ׳קרה של החמוצים, דודא קשה…נכנסתי לאוטו וכיוונתי את הטייסת האוטומטית לכיוון הירקן. כל הדרך ראיתי בדמיוני את שורות הצנצנות של הכבושים שהיו בבית אמי, אללה ירחמה. כרוב וכרובית, כרובית וגזר, מלפפונים, סלק ולפת, בצלים קטנים, חצילונים ועוד…גם בבית אמה ובבית סבתה ובבית סבתה של סבתה, היו כובשים ומשמרים ירקות למיניהם.
וויקיפדיה טוענת שהעדויות הראשונות לשימור ירקות, נמצאו בהודו לפני כ 4,000 שנה.
ת׳כלס, בשבילי הירקות המוחמצים זאת תחושה של בית. תחושת נחמה שכזאת...
ירקות כבושים או מוחמצים עוברים תהליך שבו אנו משרים אותם לזמן ארוך, כשהם שקועים במי מלח או מים חומץ (אני אישית אוהבת במי מלח), כשהירקות מבודדים לחלוטין מחמצן ! הטכניקה הזאת משמשת לשימור הירקות לאורך זמן.
וכל המחשבות והזכרונות האלה זרקו אותי פתאום לטיפול בקליניקה....
קרא עוד